1אחרי־כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃
2כי־אמת וישר משפטיו כי־שפט את־הזונה הגדולה אשר־השחיתה את־הארץ בתזנתה וידרש מידה את־דם־עבדיו׃
3וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃
4ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נפלו על־פניהם וישתחוו לאלהים הישב על־הכסא ויאמרו אמן הללויה׃
5וקול יוצא מן־הכסא ויאמר הללו את־אלהינו כל־עבדיו ויראיו הקטנים עם־הגדולים׃
6ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי־מלך אלהינו יהוה צבאות׃
7נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃
8וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים׃
9ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל־משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃
10ואפל לפני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל־תעשה־זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃
11וארא את־השמים נפתחים והנה־סוס לבן והרכב עליו נקרא נאמן ואמתי ובצדק הוא שפט ולחם׃
12ועיניו כלבת־אש ועטרות הרבה על־ראשו ויש־לו שם כתוב אשר לא־ידע איש כי אם־הוא לבדו׃
13והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃
14וצבאות השמים יצאים אחריו על־סוסים לבנים מלבשים בגדי־בוץ לבן וטהור׃
15ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את־הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת־אף אלהי הצבאות׃
16ועל־בגדו ועל־ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃
17וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל־צפור כל־כנף אשר־תעוף במרום הרקיע באו והאספו על־זבח האלהים הגדול׃
18ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גבורים ובשר סוסים ורכביהם ובשר כל־בני־חורין ועבדים הקטנים עם־הגדולים׃
19וארא את־החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם־הרכב על־הסוס ובצבאו׃
20ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר־עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את־נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם־האש הבער בגפרית׃
21והנשארים נהרגו בחרב היוצאת מפי־הרכב על־הסוס וכל־העוף שבעו מבשרם׃