1ואשמע קול גדול מן־ההיכל האמר אל־שבעת המלאכים לכו ושפכו את־שבע קערת חמת האלהים ארצה׃
2וילך הראשון וישפך את־קערתו על־הארץ ויהי שחין רע ומכאיב באנשים אשר־עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃
3וישפך השני את־קערתו על־הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל־נפש חיה אשר בים׃
4וישפך השלישי את־קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃
5ואשמע את־מלאך המים אמר צדיק אתה אדון ההוה והיה ויהיה כי־כן שפטת׃
6כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי־גמול ידם הוא׃
7ואשמע את־המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך׃
8וישפך המלאך הרביעי את־קערתו על־השמש וינתן לו לצרב את־בני אדם באש׃
9ויצרבו בני־אדם בחם גדול ויגדפו את־שם אלהים אשר־לו הממשלה על־המכות האלה ולא שבו לתת־לו הכבוד׃
10וישפך החמישי את־קערתו על־כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את־לשונם׃
11ויגדפו את־אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃
12וישפך הששי את־קערתו על־הנהר הגדול נהר־פרת ויחרבו מימיו למען תישר מסלה למלכים אשר ממזרח־שמש׃
13וארא והנה מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומות לצפרדעים׃
14כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל־מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמת היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃
15הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את־בגדיו למען לא־ילך ערם וראו את־ערותו׃
16ויאסף אתם אל־המקום הנקרא בעברית הר מגדון׃
17וישפך המלאך השביעי את־קערתו על־האויר ויצא קול גדול מהיכל השמים מן־הכסא ויאמר היה נהיתה׃
18ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא־היה כמהו למן־היות אדם על־הארץ רעש כזה גדול עד־מאד׃
19והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת־לה כוס יין חמת אפו׃
20וינס כל־אי וההרים לא נמצאו׃
21וברד כבד כככר ירד מן־השמים על־בני האדם ויגדפו בני־האדם את־האלהים על־אדות מכת הברד כי־כבדה מכתו מאד׃