1וארא והנה־שה עמד על־הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנשאים את־שמו ושם אביו כתוב על־מצחותם׃
2ואשמע קול מן־השמים כקול מים רבים וכקול רעם גדול ואשמע קול תפשי כנור המנגנים בכנורותיהם׃
3וישירו כשיר חדש לפני הכסא ולפני ארבע החיות ולפני הזקנים ואין איש אשר־יכל ללמד את־השיר זולתי מאת האלף וארבעים וארבעת האלפים ההם אשר נקנו מן־הארץ׃
4אלה הם אשר לא־נגאלו בנשים כי־בתולות המה אלה הם ההלכים אחרי השה אל־כל־אשר ילך אלה נקנו מתוך בני האדם לראשית בכורים לאלהים ולשה׃
5ותרמית לא־נמצאה בפיהם כי תמימים המה לפני כסא האלהים׃
6וארא מלאך אחר מעופף במרום הרקיע אשר היה־לו בשורת עולם לבשר את־ישבי הארץ ואת־כל־גוי ומשפחה ולשון ועם׃
7ויאמר בקול גדול יראו את־האלהים והבו־לו כבוד כי באה עת משפטו והשתחוו לעשה שמים וארץ את־הים ומעינות המים׃
8ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נפלה נפלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל־הגוים מיין חמת תזנתה׃
9ומלאך שלישי בא אחריהם ויאמר בקול גדול כל־אשר ישתחוה לפני החיה ולפני צלמה ונשא את־תוה על־מצחו או על־ידו׃
10גם־הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמסך בכוס זעמו ויענה באש וגפרית לפני המלאכים הקדשים ולפני השה׃
11ועשן ענוים יעלה לעולמי־עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה ולצלמה ואשר ישא את־תו שמה׃
12בזה סבלנות הקדשים בזה השמרים את־מצות האלהים ואת־אמונת ישוע׃
13ואשמע קול מן־השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר־ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשיהם הלך ילכו אחריהם׃
14וארא והנה ענן בהיר ועל־הענן ישב כדמות בן־אדם ועל־ראשו עטרת זהב ובידו מגל מלטש׃
15ומלאך אחר יצא מן־ההיכל ויזעק בקול גדול אל־הישב על־הענן לאמר שלח מגלך וקצר כי באה העת לקצר כי יבש קציר הארץ׃
16וישלח הישב בענן את־מגלו בארץ והארץ נקצרה׃
17ומלאך אחר יצא מן־ההיכל אשר בשמים וגם־לו מגל מלטש בידו׃
18ויצא מלאך אחר מן־המזבח וממשלתו על־האש ויקרא בקול גדול אל־אשר בידו המגל המלטש לאמר שלח מגלך המלטש ובצר את־גפן הארץ כי־בשלו ענביהם׃
19וינף המלאך את־מגלו על־הארץ ויבצר את־אשכלות גפן הארץ וישליכם בגת־חמת אלהים הגדולה׃
20ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא־דם מן־הגת עד רסני הסוסים דרך־אלף ושש־מאות ריס׃