1וינתן־לי קנה דומה למטה ויעמד המלאך ויאמר קום ומד את־היכל יהוה ואת־המזבח ואת המשתחוים בו׃
2ואת־החצר אשר מחוץ להיכל השלך חוצה ואל־תמדנה כי־נתנה לגוים ורמסו את־העיר הקדשה ארבעים ושנים חדשים׃
3ואתן לשני עדי ונבאו ימים אלף ומאתים וששים מתכסים בשקים׃
4אלה הם שני הזיתים ושתי המנרות העמדים לפני אלהי הארץ׃
5וכי־יבקש איש להרע להם תצא אש מפיהם ואכלה את־איביהם וכן כל־המבקש להרע להם מות יומת׃
6ולהם השלטן לעצר את־השמים ולא־יהיה מטר בימי נבואתם וישלטו על־המים להפכם לדם ועל־הארץ להכתה בכל־נגע מדי יחפצו׃
7ואחרי השלימם עדותם החיה העלה מן־התהום תעשה עמהם מלחמה ותוכל להם והרגתם׃
8והיתה נבלתם ברחוב העיר הגדולה הנקראת כפי הרוח בשם סדום ומצרים אשר־שם נצלב גם־אדנינו׃
9ורבים מן־העמים והמשפחות והלשנות והגוים יראו את־נבלתם ימים שלשה וחצי ולא יתנו את־גויתם לשום בקברים׃
10וישבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו וישלחו מנות זה לזה כי שני הנביאים האלה הכאיבו את־ישבי הארץ׃
11ויהי אחרי ימים שלשה וחצי ותבא בהם רוח חיים מאת האלהים ויעמדו על־רגליהם ואימה גדולה נפלה על־כל־ראיהם׃
12וישמעו קול גדול מן־השמים מדבר אליהם לאמר עלו הנה ויעלו בענן השמימה ושנאיהם ראים אתם׃
13ובשעה ההיא היה רעש גדול ותפל עשירית העיר ושבעת אלפים שמות בני־אדם נהרגו ברעש והנשארים רעדה אחזתם ויתנו כבוד לאלהי השמים׃
14הצרה השנית חלפה הלכה־לה והנה הצרה השלישית מהרה תבוא׃
15והמלאך השביעי תקע בשופר ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכות העולם היו לאדנינו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים׃
16ועשרים וארבעה הזקנים הישבים לפני האלהים על־כסאותם נפלו על־פניהם וישתחוו לאלהים׃
17ויאמרו מודים אנחנו לך יהוה אלהים צבאות ההוה והיה ויבוא כי לבשת עזך הגדול ותמלך׃
18והגוים קצפו ויבא קצפך ועת המתים להשפט ולתת שכר לעבדיך הנביאים ולקדשים וליראי שמך למקטנם ועד־גדולם ולהשחית את־משחיתי הארץ׃
19ויפתח היכל יהוה בשמים וירא ארון בריתו בהיכלו ויהי ברקים וקלות ורעמים ורעש וברד כבד׃