Matthew 19— DHNT

¹ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויסע מן־הגליל ויבא אל־גבול יהודה בעבר הירדן׃

²וילכו אחריו המון עם־רב וירפאם שם׃

³ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את־אשתו על־כל־דבר׃

⁴ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם׃

⁵ואמר על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃

⁶אם־כן אינם עוד שנים כי אם־בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל־יפרידנו האדם׃

⁷ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת־לה ספר כריתת ולשלחה׃

⁸ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את־נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃

⁹ואני אמר לכם המשלח את־אשתו בלתי על־דבר זנות ולקח לו אחרת נאף הוא והלקח את־הגרושה נאף הוא׃

¹⁰ויאמרו אליו התלמידים אם־ככה הוא ענין איש ואשתו לא טוב לקחת אשה׃

¹¹ויאמר אליהם לא יוכל כל־אדם קבל את־הדבר הזה כי־אם אלה אשר־נתן להם להבין׃

¹²יש סריסים אשר נולדו כן מבטן אמם ויש סריסים המסרסים על־ידי אדם ויש סריסים אשר סרסו את־עצמם למען מלכות השמים מי שיוכל לקבל יקבל׃

¹³אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את־ידיו ויתפלל עליהם ויגערו־בם התלמידים׃

¹⁴ויאמר ישוע הניחו לילדים ואל־תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃

¹⁵וישם את־ידיו עליהם ויעבר משם׃

¹⁶והנה־איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב איזה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃

¹⁷ויאמר אליו מה־תקראני טוב אין־טוב כי אם־אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל־החיים שמר את־המצות׃

¹⁸ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃

¹⁹כבד את־אביך ואת־אמך ואהבת לרעך כמוך׃

²⁰ויאמר אליו הבחור את־כל־אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃

²¹ויאמר ישוע אליו אם־חפצך להיות שלם לך מכר את־רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃

²²ויהי כשמע הבחור את־הדבר הזה וילך משם נעצב כי־היו לו נכסים רבים׃

²³ויאמר ישוע אל־תלמידיו אמן אמר אני לכם קשה לעשיר לבוא אל־מלכות השמים׃

²⁴ועוד אני אמר לכם כי נקל לגמל לעבר דרך נקב המחט מבא עשיר אל־מלכות האלהים׃

²⁵והתלמידים כשמעם זאת השתוממו מאד ויאמרו מי אפוא יוכל להושע׃

²⁶ויבט־בם ישוע ויאמר להם מבני אדם יפלא הדבר אבל מהאלהים לא יפלא כל־דבר׃

²⁷ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את־הכל ונלך אחריך מה־יהיה לנו׃

²⁸ויאמר ישוע אליהם אמן אמר אני לכם אתם ההלכים אחרי בהתחדש הבריאה כאשר ישב בן־האדם על־כסא כבודו תשבו גם־אתם על־שנים עשר כסאות לשפט את־שנים עשר שבטי ישראל׃

²⁹וכל־איש אשר עזב את־בתיו ואת־אחיו ואת־אחיותיו ואת־אביו ואת־אמו ואת־אשתו ואת־בניו ואת־שדותיו למען שמי הוא יקח מאה שערים וחיי עולמים יירש׃

³⁰ואולם רבים מן־הראשונים אשר יהיו אחרונים ומן־האחרונים יהיו ראשונים׃