1ואני אמר היורש כל־עת היותו קטן אין־הבדל בינו ובין העבד אף אם־הוא אדון הכל׃
2אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו׃
3ככה גם־אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם׃
4ובמלאת העת שלח האלהים את־בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד־התורה׃
5לפדות את אשר היו תחת יד־התורה למען נקבל את־משפט הבנים׃
6ויען כי־בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את־רוח בנו הקורא אבא אבינו׃
7לכן אינך עוד עבד כי אם־בן ואם־בן אתה הנך גם־יורש האלהים על־ידי המשיח׃
8הן לפנים באין־דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים׃
9ועתה אחרי ידעתם את־האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל־היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש׃
10ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃
11מתירא אני פן־לריק עמלתי בכם׃
12היו־נא כמוני כי גם־אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא־הרעתם לי מאומה׃
13אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את־הבשורה לראשונה׃
14ואתם לא בזיתם את־נסיוני אשר־נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם־קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע׃
15ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם־יכלתם הייתם עקרים את־עיניכם לתתן לי׃
16ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם׃
17הם אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם׃
18אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותי אצלכם׃
19בני אשר־שוב יאחזוני חבלי לדה עליכם עד כי־יוצר בכם המשיח׃
20אמנם חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את־קול דברי כי נבוך אני בכם׃
21אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את־התורה׃
22כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן־האמה והשני מן־החפשיה׃
23ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על־פי ההבטחה׃
24והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן־הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃
25כי הגר היא הר סיני בערב והוא כנגד ירושלים של־עתה כי־היא בעבדות עם־בניה׃
26אבל ירושלים של־מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃
27כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא־חלה כי רבים בני־שוממה מבני בעולה׃
28ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃
29וכאשר הנולד לפי־הבשר אז היה רדף את־הנולד לפי הרוח כן־הוא גם־עתה׃
30אבל הכתוב מה־הוא אמר גרש האמה ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה עם בן־החפשיה׃
31על־כן אחי לא־בני האמה אנחנו כי אם־בני החפשיה׃