1ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל־המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃
2ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃
3ויהי כראתו את־פטרוס ואת־יוחנן באים אל־המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה׃
4ויסתכל־בו פטרוס וגם־יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו׃
5וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר׃
6ויאמר פטרוס כסף וזהב אין־לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם־ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃
7ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו׃
8ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל־המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את־האלהים׃
9ויראהו כל־העם מתהלך ומשבח את־האלהים׃
10ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ותמהון על־הנעשה לו׃
11ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל־העם אל־האולם הנקרא אולם של־שלמה וישתוממו׃
12וירא פטרוס ויען ויאמר אל־העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על־זאת ומה־תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את־זה מתהלך׃
13אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את־עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃
14אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי־יחן לכם איש רצח׃
15ואת־שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן־המתים ואנחנו עדיו׃
16ולמען אמונת שמו חזק שמו את־האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על־ידו היא העלתה־לו את־הארכה הזאת לעיני כלכם׃
17ועתה אחי ידע אני כי בבלי־דעת עשיתם גם־אתם גם־ראשיכם׃
18והאלהים ככה מלא את אשר־הגיד מקדם בפי כל־נביאיו כי יענה המשיח׃
19לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃
20למען אשר־יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את־אשר בשרו מקדם את־ישוע המשיח׃
21אשר צריך כי יקבלהו השמים עד־ימי שוב כל־הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי־נביאיו הקדושים מימי עולם׃
22הן משה אמר אל־אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃
23והיה כל־הנפש אשר לא תשמע אל־הנביא ההוא ונכרתה מעמיה׃
24וגם כל־הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את־הימים האלה׃
25אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם־אבותינו באמרו אל־אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה׃
26לכם בראשונה העמיד האלהים את־עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל־איש מרע מעלליכם׃