Acts 23— DHNT

¹ויבט פולוס אל־הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל־תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה׃

²ויצו חנניה הכהן הגדול את־העמדים עליו להכותו על־פיו׃

³ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה׃

⁴ויאמרו העמדים שם את־הכהן הגדול לאלהים תחרף׃

⁵ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר׃

⁶ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן־פרוש אנכי ועל־תקות המתים ותחיתם אני נדון׃

⁷ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון׃

⁸כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם׃

⁹ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא־מצאנו דבר רע באיש הזה ואם־רוח דבר אליו או מלאך אל־נלחמה באלהים׃

¹⁰והריב הולך וחזק ושר־האלף דאג פן־ישסעו את־פולוס ויצו את־אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהביאו אל־המצד׃

¹¹ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי׃

¹²ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על־נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם־יהרגו את פולוס׃

¹³ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים׃

¹⁴ויגשו אל־ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על־נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם־הרגנו את־פולוס׃

¹⁵ועתה הודיעו־נא אתם והסנהדרין את־שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את־ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם׃

¹⁶וישמע בן־אחות פולוס את־ארבם וילך ויבא אל־המצד ויגד לפולוס׃

¹⁷ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את־הבחור הזה אל־שר האלף כי־דבר לו להודיעו׃

¹⁸ויקחהו ויוליכהו אל־שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את־הבחור הזה כי־דבר לו להגיד לך׃

¹⁹ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה־הוא זה אשר לך להודיעני׃

²⁰ויאמר כי־נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את־פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את־ענינו׃

²¹ואתה אל־תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על־נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך׃

²²וישלח שר־האלף את־הבחור ויצוהו לבלתי אמר־לאיש כי גלה־לו את־הדבר הזה׃

²³ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי־צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן־השעה השלישית בלילה׃

²⁴ובהמות יכינו להרכיב את־פולוס למען הביאו שלם אל־פליקס הנציב׃

²⁵ויכתב אגרת וזה תכן דבריה׃

²⁶קלודיוס לוסיאס אל־פליקס הנציב האדיר שלום׃

²⁷את־האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם־אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי־רומי הוא׃

²⁸ובאשר חפצתי לדעת על־מה שטנו אתו הורדתיו אל־הסנהדרין שלהם׃

²⁹ואמצא כי־שטנו אתו על־דברי שאלות דתם ולא על־דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃

³⁰ועתה הנה הגד־לי שהיהודים מתנכלים לאיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את־שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום׃

³¹ויקחו אנשי הצבא את־פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל־אנטפטריס׃

³²וממחרת הניחו את־הפרשים ללכת אתו וישובו למצד׃

³³והמה באו אל־קסרין ויתנו את־האגרת בידי הנציב ויעמידו לפניו גם את־פולוס׃

³⁴ויהי כקרא הנציב את האגרת וישאל מאיזה מדינה הוא ויהי כשמעו כי־הוא מקיליקיא ויאמר׃

³⁵אשמע את־דבריך בבוא גם־שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס׃