Acts 17— DHNT

¹ויהי אחרי עברם באמפפוליס ובאפלוניא ויבאו אל־תסלוניקי אשר־שם בית כנסת היהודים׃

²ופולוס נכנס אליהם כמשפטו ושלש שבתות דבר עמהם בדברי הכתובים׃

³פתוח והוכח להם כי־צריך היה אשר יענה המשיח ויקום מן־המתים וכי־זה הוא המשיח ישוע אשר אני מגיד לכם׃

⁴ויאמינו מקצתם ויספחו על־פולוס וסילא וגם־יראי אלהים מן־היונים לרב וגם־נשים חשובות מספר לא־מעט׃

⁵ויקנאו הסוררים שביהודים ויקחו להם אנשי בליעל מבטלני השוק ויקבצו המון ויהמו את־העיר ויסבו על־בית יסון ויבקשו להביאם חוצה אל־העם׃

⁶וכאשר לא־מצאו אותם סחבו את־יסון ואנשים מן־האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את־כל־ישבי תבל באו גם־הלום׃

⁷ויסון אסף אתם אל־ביתו והם כלם עשים נגד חקי הקיסר באמרם כי יש־מלך אחר והוא ישוע׃

⁸ויחרידו את־העם ואת־ראשי העיר אשר שמעו את־זאת׃

⁹ויקחו ערבון מידי יסון ומידי האחרים ואחרי־כן פטרום׃

¹⁰והאחים מהרו לשלח את־פולוס ואת־סילא לילה לברואה והם בבאם שמה הלכו לבית־כנסת היהודים׃

¹¹ואלה היו נדיבים מאנשי תסלוניקי ויקבלו את־הדבר בכל־לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם־כן הוא הדבר׃

¹²ויאמינו הרבה מהם וגם מן־הנשים החשובות היוניות ומן־האנשים לא־מעט׃

¹³ויהי כאשר שמעו היהודים אשר מתסלוניקי כי־מגיד פולוס את־דבר אלהים גם־בברואה ויבאו ויעררו את־העם גם־שמה׃

¹⁴וימהרו האחים וישלחו את־פולוס ללכת עד־הים וסילא וטימותיוס נשארו שם׃

¹⁵והמלוים את־פולוס הוליכהו עד־אתינס ויקבלו מצותו אל־סילא וטימותיוס כי־בוא יבאו אליו במהרה וילכו׃

¹⁶ויהי באתינס ופולוס מחכה להם ותתחמץ רוחו בקרבו בראתו את־העיר מלאה אלילים׃

¹⁷על־כן בבית הכנסת דבר עם־היהודים ועם־יראי אלהים ובשוק יום יום עם־הנקרים אליו׃

¹⁸וגם־מקצת הפילוסופים מתלמידי אפיקורוס ומחברת האסטוא התגרו בו ויש אשר אמרו מה־יאמר המפטפט הלז ואחרים אמרים כפי הנראה הוא מגיד אלהי נכר יען כי־בשר אתם את־ישוע ואת התחיה׃

¹⁹ויאחזוהו ויביאהו אל־גבעת המשפט הנקראה בשם אריופגוס ויאמרו הנוכל לדעת מה־היא זו התורה החדשה אשר אתה משמיע׃

²⁰כי־דברים זרים אתה מביא באזנינו והננו חפצים לדעת מה ענינם׃

²¹כי האתיניים כלם וגם הנכרים הגרים שם לא חשו לדבר אחר כי אם־לספר או לשמע חדשות׃

²²ויעמד פולוס בתוך ועד השפטים ויאמר אנשי אתינס הנני ראה בכל כי יראי אלים אתם מאד׃

²³כי אני עבר ומתבונן אל־עבדות אלהיכם ואמצא מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את־אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם׃

²⁴האל אשר עשה את־העולם וכל אשר־בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ׃

²⁵גם־לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל־דבר׃

²⁶ויושב כל־עממי בני אדם על־כל־פני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃

²⁷למען יבקשו את־האלהים אולי ימששהו וימצאהו אף כי־איננו רחוק מכל־אחד ממנו׃

²⁸כי־בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם־מקצת משורריכם אמרו אף־ילידיו אנחנו׃

²⁹והנה בהיותנו ילידי האלהים לא־נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכסף או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃

³⁰לכן עתה אחרי עבר אלהים על־ימות הסכלות מצוה הוא את־כל־בני האדם בכל־אפסי־ארץ כי שוב ישובו׃

³¹יען אשר שת־יום לשפט תבל בצדק על־ידי איש אשר הפקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן־המתים׃

³²וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על־זאת נשמעך בעת אחרת׃

³³ובכן יצא פולוס מתוכם׃

³⁴ומקצתם דבקו בו ויאמינו ובהם דיונוסיוס מן־השפטים של־אריופגוס ואשה אחת שמה דמריס ועוד אחרים עמהם׃