Acts 15— DHNT

¹ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את־האחים לאמר אם־לא תמולו כדת משה לא תושעון׃

²ויהי על־זאת ריב ומחלקת לא־קלה לפולוס ולבר־נבא עמהם ויגזרו כי־פולוס ובר־נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל־השליחים והזקנים על־אדות השאלה הזאת׃

³ותלוה אתם הקהלה ויעברו את־פינוקיא ואת־שמרון מספרים את־תשובת הגוים וישמחו את כל־האחים שמחה גדולה׃

⁴ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את־אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃

⁵ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי־חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את־תורת משה׃

⁶ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃

⁷ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשנים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את־דבר הבשורה ויאמינו׃

⁸והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם־להם את־רוח הקדש כאשר נתן לנו׃

⁹ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את־לבבם על־ידי האמונה׃

¹⁰ועתה מה־תנסו את האלהים לשום על על־צוארי התלמידים אשר גם־אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃

¹¹אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃

¹²ויחרישו כל־הקהל וישמעו אל־בר־נבא ואל־פולוס מספרים את־האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על־ידיהם בקרב הגוים׃

¹³ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃

¹⁴שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃

¹⁵ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃

¹⁶אחרי זאת אשוב ואקים את־סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃

¹⁷למען ידרשו שארית אדם את־יהוה וכל־הגוים אשר־נקרא שמי עליהם נאם־יהוה עשה כל־אלה׃

¹⁸נודעים לאלהים מעולם כל־מעשיו׃

¹⁹ועל־כן אני דן שלא להחמיר על־השבים מן־הגוים לאלהים׃

²⁰רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן־הזנות ומבשר הנחנק ומן־הדם׃

²¹כי משה מדרת עולם יש־לו מגידיו בכל־עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃

²²וייטב בעיני השליחים והזקנים עם־כל־הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל־אנטיוכיא עם־פולוס ובר־נבא את־יהודה המכנה בר־שבא ואת־סילא אנשי־שם בין האחים׃

²³ויכתבו וישלחו על־ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן־הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃

²⁴יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את־התורה אשר לא צוינו אותם׃

²⁵לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם־חביבינו בר־נבא ופולוס׃

²⁶אנשים אשר מסרו נפשם על־שם אדנינו ישוע המשיח׃

²⁷על־כן שלחנו את־יהודה ואת־סילא אשר גם־המה יגידו זאת בפיהם׃

²⁸כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃

²⁹אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן־הדם ומבשר הנחנק ומן־הזנות אם־מאלה תשמרו את־נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃

³⁰וישלחו האנשים ויבאו אל־אנטיוכיא ויקהילו את־העם ויתנו להם את־האגרת׃

³¹ויקראו אתה וישמחו על־הנחמה׃

³²ויהודה וסילא אשר גם־הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃

³³ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל־השליחים׃

³⁴וייטב בעיני סילא לשבת שם׃

³⁵ופולוס ובר־נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את־דבר יהוה המה וגם־רבים אחרים עמם׃

³⁶ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל־בר־נבא לכה ונשובה ונפקדה את־אחינו בכל־עיר ועיר אשר קראנו־שם את־דבר יהוה ונראה מה המה׃

³⁷ובר־נבא יעץ לקחת אתם את־יוחנן המכנה מרקוס׃

³⁸אך פולוס לא אבה לקחת אתם את־האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא־הלך אתם במלאכתם׃

³⁹ויהי־רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר־נבא את־מרקוס ויסע באניה אל־קפרוס׃

⁴⁰ופולוס בחר־לו את־סילא וימסרהו האחים אל־חסד יהוה ויצא׃

⁴¹ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את־הקהלות׃