1הזקן אל־גיוס החביב אשר אני אהב אתו באמת׃
2חביבי חפצי הוא כי ייטב לך בכל־דבר ותחזק כאשר־טוב לך בנפשך׃
3כי שמחתי למאד כאשר באו אחים ויעידו על־אמתך אשר מתהלך באמת אתה׃
4אין לי שמחה גדולה מלשמע את־אשר בני יתהלכו באמת׃
5חביבי באמונה כל־מעשיך עם־האחים ועם־הארחים׃
6אשר העידו על־אהבתך בפני הקהל ואף תיטיב לעשות בלותך אתם כאשר יאתה לפני אלהים׃
7כי בעבור שמו יצאו ולא לקחו מאומה מן־הגוים׃
8על־כן חיבים אנחנו לקבל אתם למען נהיה עזרים לאמת׃
9אני כתבתי אל־הקהלה אך דיוטריפס המתאוה להיות עליהם לראש איננו מקבל אתנו׃
10על־כן בבאי אזכיר את־מעשיו אשר הוא עשה בספרו עלינו דברים רעים ולא דיו שלא יקבל את־האחים כי גם־ימנע את־החפצים לקבל ויגרשם מתוך הקהלה׃
11חביבי אל־תרדף הרעה כי אם־הטוב העשה טוב הוא מאלהים והעשה רע לא ראה את־האלהים׃
12על־דימטריוס העידו הכל וגם־האמת עצמה וגם־אנחנו מעידים עליו וידעתם כי עדותנו היא נאמנה׃
13הרבה־לי לכתב ולא חפצתי לכתב אליך בדיו ובקנה׃
14אבל אקוה לראותך במהרה ופה אל־פה נדבר׃
15שלום לך הרעים שאלים לשלומך שאל לשלום הרעים לאיש איש בשמו׃