1לכן אני מעיד בך נגד האלהים ונגד אדנינו ישוע המשיח הבא לשפט את־החיים ואת־המתים בהופעתו ובמלכותו׃
2הכרז את־הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל־ארך־רוח והוראה׃
3כי־בוא תבא העת אשר לא־יכילו את־הלקח הבריא כי אם־כאות נפשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים׃
4ויטו אזניהם מן־האמת ויפנו אל־ההגדות׃
5אבל אתה היה ער בכל סבל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את־שרותך׃
6כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה׃
7המלחמה הטובה נלחמתי את־המרוצה השלמתי את־האמונה שמרתי׃
8ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השפט הצדיק ולא־לי לבדי כי־גם לכל־אהבי הופעתו׃
9חושה לבוא אלי במהרה׃
10כי־דימס עזבני באהבתו את־העולם הזה וילך־לו לתסלוניקי וקריסקיס הלך לגלטיא וטיטוס לדלמטיא׃
11ולוקס הוא לבדו עמדי קח את־מרקוס והביאהו אתך כי יועיל־לי למאד לעבודה׃
12את־טוכיקוס שלחתי לאפסוס׃
13את־המעיל שהנחתי בטרואס אצל קרפוס הביאהו אתך בבואך ואף את־הספרים ובפרט את־המגלות של־קלף׃
14אלכסנדר חרש הנחשת עשה לי רעות רבות ישלם־לו יהוה כמעשיו׃
15וגם־אתה השמר־לך ממנו כי־מרו מרה את־דברינו׃
16בהצטדקותי הראשונה לא־היה איש לעזרני כי־כלם עזבוני אל־יחשב להם עון׃
17אבל האדון הוא עזרני וחזקני למען תשלם על־ידי הבשורה וישמעוה כל־הגוים ואנצל מפי אריה׃
18ויצילני האדון מכל־מעשה רע ויושיעני אל־מלכותו שבשמים לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃
19שאל לשלום פריסקה ועקילס ובית אניסיפורוס׃
20ארסטוס נשאר בקורנתוס ואת־טרופימוס הנחתי חולה במילטוס׃
21חושה לבוא לפני הסתיו אובולוס ופודיס ולינוס וקלודיה והאחים כלם שאלים לשלומך׃
22אדנינו ישוע המשיח יהי עם־רוחך החסד עמכם אמן׃