1הן ידענו כי בהרס בית אהלנו אשר בארץ יש־לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃
2כי גם־עתה נאנחים ונכספים אנחנו להתעטף בביתנו אשר מן־השמים׃
3באשר אחרי לבשנהו לא נמצא ערמים׃
4כי גם־עתה באהלנו זה נאנח מפני הכבד ולא חפצנו להתפשט כי אם־להתעטף למען יבלע המות על־ידי החיים׃
5והמכין אתנו לזאת הוא האלהים אשר אף־נתן לנו את־ערבון הרוח׃
6לכן בטוחים אנחנו בכל־עת וידעים כי כל־עוד שמושבנו בגוף רחוקים אנחנו מן־האדון׃
7כי באמונה נתהלך ולא בראות עינים׃
8אמנם בטוחים אנחנו ונבחרה־לנו להתרחק מן־הגוף ולהיות קרובים אל־האדון׃
9על־כן גם־נשתדל אם־קרובים אם־רחוקים להיות לו לרצון׃
10כי כלנו עתידים להראות לפני כסא־דין המשיח למען יקבל איש איש כפי פעלו בחיי גופו אם־טוב ואם־רע׃
11ועתה יען אשר ידענו יראת האדון נדבר על־לב בני אדם ולאלהים אנחנו גלוים ואקוה כי־גלוים אנחנו גם במדעכם׃
12כי אין אנחנו משתבחים שנית אליכם אך נתנים לכם סבה להתפאר בנו לנגד המתפארים בפנים ולא בלב׃
13כי אם־השתגענו לאלהים היתה־זאת ואם־השכלנו לכם היתה׃
14כי־אהבת המשיח דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם־מת אחד בעד כלם כלם מתו׃
15ובעד כלם מת למען לא־יחיו החיים עוד לנפשם כי אם־לאשר מת ויקם בעדם׃
16לכן מעתה אנחנו לא־נדע איש לפי הבשר וגם אם־ידענו את־המשיח לפי הבשר מעתה לא־נדעהו עוד׃
17ובכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש׃
18והכל מאת האלהים המרצה אתנו לעצמו על־ידי ישוע המשיח ויתן־לנו שרות הרצוי׃
19יען אשר אלהים היה במשיח מרצה את־העולם לעצמו ולא־חשב להם את־פשעיהם וישם בנו את־דבר הרצוי׃
20לכן מליצי המשיח אנחנו וכאלו האלהים מזהיר אתכם על־ידנו נבקש מכם בעד המשיח התרצו־נא אל־האלהים׃
21כי את־אשר לא־ידע חטאת אתו עשה לחטאת בעדנו למען נהיה־בו אנחנו לצדקת אלהים׃