1ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן גם־אתם התאזרו במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא׃
2למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם־לרצון אלהים כל־ימי היתכם עוד בבשר׃
3כי דינו עת החיים אשר עברה לעשות כחפץ הגוים בלכתנו בדרכי זמה ובתאות כסבאי יין וזללי בשר ורדפי שכר ותועבות עבדת האלילים׃
4ועל־זאת תמהים המה ומגדפים כי לא־תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃
5אשר יתנו חשבון לפני העתיד לשפט החיים והמתים׃
6כי על־כן התבשרו גם־המתים למען ישפטו בבשר לפי דרך בני־אדם ויחיו ברוח לפי דרך אלהים׃
7הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתפלל׃
8ולפני כל־דבר אהבו איש את־אחיו אהבה חזקה כי על־רב פשעים תכסה האהבה׃
9היו מארחים איש את־רעהו בבלי תלנות׃
10איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על־חסדי אלהים הרבים׃
11איש כי ידבר יהי כאמרי־אל ואיש כי יעזר תהי עזרתו מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על־ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃
12אהובים בבאכם בתוך כור מצרף למען נסתכם אל־נא תתמהו כאלו קרה לכם דבר זר׃
13כי אם־שמחו על־אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם־תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃
14אם־יחרפו אתכם למען־שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד והגבורה רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃
15רק אל־יענה איש מכם כרצח או כגנב או־כפעל און או־כנכנס בפקדת אחרים׃
16ואם־יענה כאחד המשיחיים אל־יבוש כי אם־יודה לאלהים על־הדבר הזה׃
17כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם־ממנו ראשונה מה־אפוא תהיה אחרית הממרים את־בשורת אלהים׃
18הן צדיק כמעט יושע אף כי־רשע וחוטא׃
19לכן גם־המענים כרצון אלהים יפקידו את־נפשותם ביד אלהים הברא הנאמן ויוסיפו לעשות הטוב׃