1ועתה הסירו מכם כל־רשע וכל־מרמה וחנפה וקנאה וכל־לשון רע׃
2וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו־בו אל־התשועה׃
3אם־אמנם טעמתם כי־טוב האדון׃
4אשר נגשתם אליו אל־אבן חיה אשר מאסו־בה בני־האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃
5ונבניתם גם־אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי־רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃
6וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃
7לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃
8והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם־נועדו׃
9ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל־אורו הנפלא׃
10אשר לפנים לא־עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃
11אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃
12והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל־מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את־האלהים ביום הפקדה׃
13והכנעו לכל־פקדת אדם בגלל האדון אם־למלך כראוי לראש׃
14אם־למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃
15כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את־פי אולת האנשים אשר אין־בם דעת׃
16כחפשים ולא־כאלו היתה לכם החרות למכסה הרעה כי אם־כעבדי אלהים׃
17נהגו כבוד בכל־איש אהבו את האחים יראו את־אלהים כבדו את־המלך׃
18העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל־יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם־גם־לפני העקשים׃
19כי חסד הוא לאיש אם־ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃
20כי אם־חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה־תתהללו אך אם־תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃
21כי לזאת נקראתם כי גם־המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃
22אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃
23אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם־מסר דינו לשפט צדק ואת־חטאתנו הוא נשא בגויתו על־העץ׃
24למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן־החטאים׃
25אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל־הרעה פקיד נפשתיכם׃